"עמו אנוכי בצרה"

הדיון הזה מכיל 2 תגובות, ויש לו 3 משתתפים, והוא עודכן לאחרונה ע״י תמונת פרופיל של תמי 19 בפברואר 2015 at 23:33.

מוצגות 3 תגובות – 1 עד 3 (מתוך 3 סה״כ)
  • מאת
    תגובות
  • #9783
    תמונת פרופיל של
    משה קוק
    משתתף

    נכתב והוזכר מספר פעמים בפורום בנושא חוזי עבודה ועוגמות נפש למיניהן,
    ורציתי להאיר את הנושא מזווית ראיה קצת שונה.

    אפתח במקרה שהיה בשבוע האחרון;

    מרכיבים ציוד למופע, וכמובן אחד הדברים החשובים הוא, שהציוד כבר יעמוד על מקומו
    ואפי' ללא פעולה כבר בחזרה האחרונה, בכדי שהמופיעות כבר יתרגלו לנוכחותו על כל המשתמע מכך.
    כל הכבלים מודבקים לרצפה בדבק במה (גפה) או עוברים מעל גובה השחקניות,
    בכדי שהכל יעמוד על מקומו במהלך המופע.
    מכוונים מיקרופונים הבנות מזיזות, מכוונים מיקרופונים הבנות מזיזות, וחוזר חלילה…
    רודפים אחרי המאמנת הבימאית וכד' על מנת לדאוג שכל הקבצים מסודרים ובפורמאט הנכון.
    אני מספר את כל זה על מנת שתבינו שאי אפשר להכליל רמת גימור ואסטטיקה בשום חוזה עבודה.
    זה בדיוק מילים כמו "זמן סביר" או "לשביעות רצוני" ועוד היד נטויה….

    בקיצור האירוע מתחיל,
    רצף של תקלות,
    כבל נמשך וכיבה עימו חלק מהתאורה,
    תאורת הגשר כבתה מספר פעמים עד שאותר מקור התקלה,
    פנס עוקב שהלך לו הפיוז פתאום, וצריך למצוא פתרון מיידי תוך דקות ספורות,
    ותאמינו או לא החשמל הראשי של כל האודיטוריום נופל ואין לא הגברה ולא תאורה,

    דממה?!
    לא ולא,
    קהל מאוכזב ומאמנת חסרת אונים,
    אוסף תקלות שמשמיים גזרו שיתאספו יחד לאירוע אחד.

    כמדומני שאף חוזה לא היה מועיל במקרה הזה ואינני מזלזל בחוזי עבודה, הם מעמידים גדרים וגבולות ברורים לשני הצדדים.
    אך ברגע שהתקלה איננה באחריות מבצע העבודה או איננה בשליטתו מה יעזור החוזה?
    אין מופע.
    נערה רצה ומשכה איתה כבל, המפסק באולם לא תקין, והחשמל הראשי באולם נפל כי מישהי היתה מאוד מרותקת
    והיא לא הבחינה כי המים של הבקבוק מטפטפים…..
    על לוח החשמל הראשי של כל המערכת.

    נותר לי לומר רק דבר אחד,
    מאמנת או בימאית או מי שלא תהיה, שהשקיעה כל כך רבות על מסיבה שתהא מוצלחת.
    חווה כזאת אכזבה, והיא מתמודדת עם זה לבדה מול קהל שלם מאוכזב, זה רגע מאוד קשה.
    אף חוזה לא ידרוש מחברת ההגברה התאורה או הלדים, שגם אם אי אפשר לגבור על התקלה,
    אזי שלא יעזוב את השטח, וישאר לעמוד בחדר הפיקוד או בעמדת הטכנאים לא יתנער מאחריות,
    ופשוט יהיה שותף לתחושת האכזבה, של אותה מאמנת שעומדת לבדה חסרת אונים, מול מסיבה שירדה לה לטמיון.

    אחריות אישית; זה משהו שאי אפשר לכפוף אותו למערכת חוקים המוכתבת מן החוץ, כחוזה.
    אחריות אישית; זה משהו פנימי שלא יתן מנוחה עד שלא ייעשה המקסימום הנדרש באותו הרגע,
    על מנת שההפקה הזאת תהיה מושלמת.

    ובסופו של יום,
    אולי לא כל תקלה ניתנת לפתרון מיידי,
    אך כל תקלה מזמינה את דרכי ההתמודדות עמה.

    "עמו אנוכי בצרה"


    • הדיון הזה עודכן לפני 2 שנים, 10 חודשים ע״יתמונת פרופיל של משה קוק.
    • הדיון הזה עודכן לפני 2 שנים, 10 חודשים ע״יתמונת פרופיל של משה קוק.
    • הדיון הזה עודכן לפני 2 שנים, 10 חודשים ע״יתמונת פרופיל של משה קוק.
    • הדיון הזה עודכן לפני 2 שנים, 10 חודשים ע״יתמונת פרופיל של משה קוק.
    • הדיון הזה עודכן לפני 2 שנים, 10 חודשים ע״יתמונת פרופיל של משה קוק.
    #9797

    כבודו צודק.
    רק לפעמים חברות הגברה כאלה ואחרות מתנהלות בשלומיאליות.
    עליכם שמענו עכשיו הרבה המלצות, נתכוונן על זה אי"ה למסיבת גמר בתקוה שאין גם באולם שסגרנו קרטל בנושא


    #9805
    תמונת פרופיל של
    תמי
    משתתף

    מאמנת ירושלמית,
    ממליצה לך בכל פה, כי נאים הדברים למי שאמרם.
    אני עובדת עם קוק המון שנים, וזה הולך ומשתבח. אחד הדברים היפים זה האחריות.
    דיברנו אתמול על התקלות של הארוע המדובר לעיל, והגענו למסקנה, שגם אם אין באמת מה לעשות, זה לא אנושי לברוח. תהייה שם, תעזור לשאת באחריות גם אם היא לא מוטלת עליך. איך אני אומרת? שיהיה על מי לצעוק…. 🙂
    ואני חושבת שבשורה תחתונה, כשההגברה היא לא "חברה" אלא "בן אדם" שיש לו ענין לעזור לך שהארוע יצליח, את תהני בע"ה מהתוצאות הרבה יותר!


מוצגות 3 תגובות – 1 עד 3 (מתוך 3 סה״כ)

יש להתחבר למערכת על מנת להגיב.