איך אתן עומדות מול הבנות?

מרחב הפורומים הפקה ובימוי איך אתן עומדות מול הבנות?

הדיון הזה מכיל 19 תגובות, ויש לו 8 משתתפים, והוא עודכן לאחרונה ע״י תמונת פרופיל של תמי 26 באפריל 2015 at 22:00.

מוצגות 5 תגובות – 16 עד 20 (מתוך 20 סה״כ)
  • מאת
    תגובות
  • #10076
    תמונת פרופיל של
    תמי
    משתתף

    צר לי לאכזב אותך, מאמנת ירושלמית.
    צפיתי לא מזמן בתכנית כלשהי, לא אפרט באיזה תחום, והוכיתי בתדהמה לראות את החומר מועלה בצורה חופפת למחזה כזה שהועלה לפני מס' שנים.
    אם המאמנת לא טורחת לשבת ולהכין את החומר בעצמה, אלא לוקחת אותו מהסרטת וידאו מיושנת, אפשר להתפטר… 🙁


    #10148

    ;אני ב"ה לא כזאת.
    אבל התופעה מוכרת
    יש הרבה חקייניות טובות בשוק—


    #10156
    תמונת פרופיל של
    אקורד
    משתתף

    קראתי את כל הדיון הנ"ל ונהנתי לראות את הזעקה של כולן ושל עוד הרבה אומניות גדולות: "אנא, תעשו הופעות בלייב",
    אחד הדברים שמונע אותנו מלעשות זאת, זה הסיבה שהיום ברוב בתי הספר מביאים לנו תוכנית מוכנה עם פלייבקים ושירה ורק אומרים לנו תבצעו אותה ואז אנחנו בדילמה.
    השיטה שלי שהענקתי גם לתלמידותי – וזה ב"ה עובד.
    במהלך החזרות אני משתמשת בפלייבקים בהנמכה והבנות שרות בקול, הן העיקר והן גוברות על הפלייבק.
    חןצמזה אנחנו עושות חזרות כמה פעמים עם הפלייבק בלבד.
    במקומות נוחים אני מדגישה להן "כאן לשיר עם כל הלב (והכוח…)"
    לקראת ההופעה אני מורידה קטעים מסוימים שאני אומרת להן מראש ואותן הן שרות רק בלייב.
    (משנה לשנה ניתן להוריד קטעים נוספים. כי גם את וגם הבנות לא נרתעות מזה אלא מתרגלות ואוהבות את זה.)
    ואז התוצאה היא שבכל הקטעים הן שרות בקול כי הן התרגלו לזה, ויש קטעים ששומעים רק אותן.
    מה שכן אצלי השירה בלייב לא מורידה מאום מהאומנות המדהימה של המקהלה והמחזמר, שילוב של שירה, המון רגש, תנועה ותזוזה.
    כשאמרה לי תלמידה שבסיום ההופעה ניגשה אליה סבתא ואמרה לה: "היה לי נחת לשמוע את הנכדה שלי שרה"
    אמרתי לה שזה הנחת האמיתית שלי.


    #10157
    תמונת פרופיל של
    אקורד
    משתתף

    תמי , אני בהלם יש דברים כאלה היום.
    הרי היום הכל מתחדש וחדיש,
    הכל הרבה יותר אומנותי ומיוחד,
    מה הקשר בכלל לפעם?
    וחוצזמה, אימון של מחזמר חייב לבוא מבפנים, מהאומן שבך, אז איך ניתן לחקות אותו?
    זה בטוח היה חסר כל רגש ונשמה.
    ואם כבר הגעתי לרגש,
    בחורף האחרון פנתה אלי מורה של כיתה א' אם אני יכולה לתת לה שם של מאמנת, אבל לא סתם מאמנת אלא אחת שתאמן עם כל הרגש,
    וכך היא סיפרה: "יש לנו כרגע מאמנת אבל יותר מיד למעלה, יד למטה ועוד כמה תנועות יפות ונחמדות היא לא מוציאה מהבנות שום רגש"
    מה דעתכן?
    על מסיבת סידור שהיא לא יותר משיעור התעמלות?


    #10162
    תמונת פרופיל של
    תמי
    משתתף

    בקטע של מחזמר השירה פחות קריטית.
    יש על הבמה כל כך הרבה רעש והתרחשויות ותלבושות ותפאורות ואביזרים, ומה לא.
    ומלבד זאת, מספר הבנות שמשחקות לעיתים קטן מאוד (גם 30 זה עדיין מס' קטן), ולכן הקהל לא מחכה לשמוע שירה.
    להבדיל ממקהלה, שבנויה על בסיס שירה וחלק מתוך הביצוע מוקדש לשירה נטו. שם זה הרבה יותר חשוב להשקיע בשירה טובה, אחידה ונכונה, ובעיקר- חיה ולא "מפובלקת".


מוצגות 5 תגובות – 16 עד 20 (מתוך 20 סה״כ)

יש להתחבר למערכת על מנת להגיב.