מנהלת אחת, שתי מחנכות ושתי בימאיות מספרות על במה אחת

כדי להוריד את מפלס המתח, הוחלט באיגוד לפרסם את הכתבה ללא שמות מלאים. אתן מוזמנות לקרוא ולהבין למה.
ההפקה ככלי חינוכי. האמנם?

מסיבות הגמר, בת מצווה וערבי התיכון הם חלק משגרת ההתנהלות הרגילה של כל מוסד.
הפקות כאלה כרוכות בעלויות רבות וכבדות, דורשות מהצוות מאמץ כביר ומכניסות את המערכת החינוכית לאטמוספירה אחרת.
האם באמת המחיר שווה את התמורה?
מנהלת חשובה מהמרכז: המסיבות הן כלי נהדר להעביר מסרים ולסיים את השנה בחגיגיות.
המופע נותן לבנות התמודדות מחוץ למסגרת הסדירה של הלימודים.
זה המבחן לפרגון, לעין טובה ולדאגה לחברות. המופע נותן לבנות הרבה כוח ומאפשר להן לבטא את כישוריהן. מוסדות רבים ניסו להחליף את האירועים
הללו בטיולים ובמחנות, אבל כולם חזרו לבסוף להופעות.
שרה, מחנכת בבית שמש: צריך לזכור שאנחנו מורות, לא בימאיות. לא עברנו ואין לנו הכשרה בתחום. אם שואלים אותי, אכן המאמץ אינו קל, בלשון המעטה.
מדובר בשעות של עבודה, מחשבה וטרחה רבה.
לכן בבית הספר שלנו מקדישים מחשבה רבה מאוד לבחירת תכנית שיש בה מסרים מסוימים שמצאנו לנכון להעביר למחזור הרלוונטי.
תקופת החזרות משקפת כמעט את החיים בעצמם; ניתנים תפקידים ומתגלים כישורים.
יש שבנות קיבלו מה שרצו ויש שלא.
לכן לפני התחלת החזרות אנו מקדימות הקדמה ארוכה המכינה את הבנות לקראת ההפקה.
כללית, היום המחזות קלים יותר לאימון ומאפשרים לבנות רבות יותר להופיע.
מנהלת מאשדוד חושבת דווקא אחרת: לדעתי, מסיבת הגמר בסוף שנה היא הימור לא קטן.
סיום השנה מתוך הפקה יש בו הרבה מתח, במיוחד בשנים לחוצות מבחינת העיתוי.
נכון שבכל השנה אנחנו מפיקים, ובכל שנה מחדש חושבים אולי אפשר אחרת.
מה שכן, למדנו להתארגן הרבה מראש ולבחור בבימאיות שאמנם יקרות יותר אבל עונות לכל הכללים: בעלות אישיות חיובית, אדיבות, שמחת חיים ומקצועיות.
דרך בחירת התפקידים חשובה מאוד עבור האווירה שתשרור בכל התקופה. זו אומנות בפני עצמה!
ש', בימאית מהצפון: שווה. חד משמעית. זו פעילות חינוכית לכל דבר ועניין, המפתחת הרבה מאוד כישורי חיים אצל הבנות.

רחלי, מאמנת מירושלים: טוב, אנחנו כמובן נגועות בדבר. כמובן מדובר במאמץ גדול בתקופה קצרה. צריך לזכור שהבנות הן תלמידות נחמדות ומתגלים כישורים,
אך כמובן אינן מציגות מקצועיות. למדתי לוותר הרבה על המקצועיות בשביל האווירה והחוויה של הבנות.
ומה לגבי בחירת התפקידים?
מנהלת חשובה מהמרכז: אני נגד שיוויון מוחלט בתפקידים. ברוסיה היה קומוניזם.
ילדה שמוכשרת בחשבון ומצליחה במבחנים באה לידי ביטוי בכל השיעורים, נכון?!
אז למה ילדה המוכשרת בדרמה, כשמגיעה הזדמנות של פעם בארבע שנים, אינה יכולה לקבל תפקיד ולבטא את כישוריה?!
אנחנו אמנם בוחרות תפקידים בצורה מאוזנת ומבוקרת, אך בהחלט נותנות למוכשרות את הבמה.
אנו דואגות לאווירה שמחה, ובנוסף, נותנות לבנות הזקוקות לבמה לשיפור הביטחון העצמי וכו' את ההזדמנות.
שרה, מחנכת בבית שמש: אצלינו תפקידים ראשיים מחוץ לתחום. אין צורך במתח הזה. נכון שיש מוכשרות שמפסידות—
ש', בימאית מהצפון: שמעתי על הגרלות וכל מיני שיטות. אני לא מאמינה בזה.
מתחשבים כמובן בבנות עם צרכים מיוחדים, אבל אצלנו הבחירה היא מקצועית בלבד. שיחת הקדמה חשובה מאוד לפני תחילת החזרות, והיחס של הבימאית
הוא שהמופע הוא דבר נחמד וחשוב אבל לא יותר מזה.
רחלי, מאמנת מירושלים: איך נמחיז סיפור בלי דמויות? לא הבנתי את זה.
מחזמר מעניין הוא מחזמר עם דמויות משמעותיות.
ד', מחנכת מאשדוד: לפני כל הפקה, לאחר שהבימאית בחנה את הבנות, יושב הצוות החינוכי ועובר ילדה ילדה.
כולנו פה כדי להיטיב עם הבנות. זה לא בית ספר לדרמה.
אני חושבת שהמתח של הבנות תלוי הרבה במה שהבית משדר. חד משמעית! גם ילדה מוכשרת בדרמה תקבל פרופורציות נכונות אם ההורים יודעים לכוון.
אם ילדה מרגישה אומללה מפני שלא קיבלה את התפקיד שרצתה, זהו אור אדום המחייב בדיקה רצינית.

איך מחולקת העבודה?
מנהלת חשובה מהמרכז: בערך כחודשיים לפני המופע אנחנו עורכות ישיבה מסודרת ומחליטות על חלוקת עבודה.
חשוב לי שהצוות יפעל בהלימה ובשמחה, לא שיתמוטט מעייפות. בנוסף, אני מודעת לכך שיש צורך בכוח עזר, ולכן אני נערכת לכך מבעוד מועד. בהפקות גדולות
אני מזמינה מפיקה שתנהל את כלל העניינים הטכניים.
שרה, מחנכת בבית שמש: היו ימים שבהם סחבנו גזעים, קוביות חציר ושאריות בדים. ב"ה זה נגמר.
עדיין העבודה רבה. אנו מנסים מאוד להיערך בהקדם, אבל יש כל כך הרבה דברים ברגע האחרון.
אנחנו יכולים לתכנן, אך ריבונו של עולם מכתיב את הקצב.
אחרי ההפקה אני זקוקה להתאוששות. בעיקר אכפת לי שהבנות תצאנה באווירה טובה, כי זה מה שילווה אותן.
ד', מחנכת מאשדוד: נושא כאוב. רק מי שעוסק בהפקות האלה יודע כמה תפקידים ומטלות נדרשים לצורך הרמת המסיבה. בעבר היה קשה יותר, היינו תופרות
את התלבושות ומכינות את האביזרים בעצמנו… כיום לפני בחירת התכנית, שיקול מכריע הוא רמת המורכבות שלה…
רחלי, מאמנת מירושלים: העבודה מחולקת? "עבדות אני נותן לכם" בנימת הומור. טוב. זו העבודה שלנו. היא מאומצת במיוחד, מאתגרת, ובשבילי היא חוויה.
צריך להגדיר בבירור בתחילה מה בתחום האחריות ומה לא, הכול בכתב ברור. כי לפעמים השכחה אוחזת בחוזקה בצוותות העמוסים. חשוב להעלות הכל
על כתב ובאווירה טובה.
ש', בימאית מהצפון: אני טיפוס שלוקח אחריות, ולבסוף אני מוצאת את עצמי עם עומס יתר. זה עניין של ניסיון. אם רוצים לשרוד במקצוע, חייבים ללמוד
מה הדרך הנכונה לעבוד ולהאציל סמכויות.
מה הכי קשה בהפקות?
ד', מחנכת מאשדוד: היום האחרון לפני המופע. יש כל כך הרבה עומס, וכולן כבר עייפות.
ש', בימאית מהצפון: קשה לבחור תפקידים בין כמה שמאוד מתאימות.
מנהלת חשובה מהמרכז: קשה לראות את המורות עובדות קשה, יותר מדי (הן אינן מוכנות להתפשר. פרפקציוניסטיות).
רחלי, מאמנת מירושלים: לעשות חזרות יום אחרי טיול כשכולן עייפות וצרודות.
שרה, מחנכת בבית שמש: ההתמודדות החינוכית. כי לפעמים דווקא בתקופות האלו מתגלים קשיים שיש לטפל בהם.
ומה הכי משמח? בטוח שיש הרבה נקודות, שתפו אותנו בבקשה, ובשמחתכן נשמח גם אנו:
רחלי, מאמנת מירושלים: אני יודעת שציפיתם שאומר שהתוצאה הכי משמחת, שהמופע עבר בשלום והצליח.
אבל לא.
הכי משמח זה לראות ילדה שהייתה חלשה חברתית שהשתלבה בחברה או השתפרה רגשית בעקבות תפקיד שקיבלה.
ד', מחנכת מאשדוד: הכי משמח לגלות בנות בוגרות ואחראיות שדואגות לחברה החלשה; אם יש ילדה שאינה שומעת היטב, או יש לה מגבלה פיזית,
והבנות קשובות אליה ואפילו מוכנות לוותר למענה.
שרה מחנכת בבית שמש: לקבל פידבקים מהאימהות שהילדות שמחות. בלי הרבה מילים ותוספות.
מנהלת חשובה מהמרכז: בכל מופע יש משהו אחר. בהפקה האחרונה שערכנו ביקשו הבנות לוותר על ההפקה הגדולה כדי לחסוך להורים הוצאות.
עצם העניין שהדבר הפך לשיח בכיתות שימח אותנו מאוד.
ועצה טובה לקראת סיום:
שרה מחנכת בבית שמש: לחייך ולשזור מילות הומור ושמחה. לתת לבנות לרקוד ולשמוח בין לבין.
מנהלת חשובה מהמרכז: לא לעשות הפקה על בטן ריקה. לדאוג לצוות העובד במאמץ גדול בימים האחרונים לפני ההפקה לאוכל ולשתייה.
כי הרבה מהצוותות שכחו לאכול מרוב העומס—
רחלי, מאמנת מירושלים: לתכנן כל מה שניתן קודם לכן ולא לחכות לרגע האחרון.
ד', מחנכת מאשדוד: עצה קטנה וחשובה, לפתוח את יום החזרות, מיד לאחר התפילה, בשתי הלכות בנושא בן אדם לחברו.
תודה לכן על התשובות ועל העצות המחכימות.
האיגוד מאחל לכולן הצלחה בכל ברוגע ובנעימות.

השארת תגובה